<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ע"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
והחמאה שלהם יש מן הגאונים ז"ל התירוה לפי שלא גזרו על (הגבנה) [החמאה] וחלב הטמא אינו עומד. ויש מן הגאונים אסרוה משום צחצוחי חלב שנשארו בה בין בקעיה ואין אותו החלב מעורב בחמאה שיבטל במיעוטו לפיכך אם בשל חמאה עד שלא נשארו בה צחצוחי חלב מותרת בלי ספק שאם תאמר נשארו בה ונתבשל הכל בטלו במיעוטן כך כתב הר"ם במז"ל. והרשב"א ז"ל כתב ומי שהתיר החמאה אחר הבישול לא נראו דבריו כלל. והרמנ"ע כתב שר"ת ור"ח ז"ל מתירין לאכול החמאה של גוים. גם בתשובות הגאונים [כתוב] נהגו להתיר אמנם בתשובת הגאונים שלי כתוב בתשובת הר' נתן מאפריקא ז"ל עד עכשו נהגו בה היתר אבל משהתחילו להביאה מחמת ומגוש חלב ומזייפין אותה אנו מנדין כל מי שאכל אותה ויישר כהן (ממי) [של אותן] שאין אוכלין אותה ומ"מ הואיל ונפק מפומייהו דרבנן להתיר לא מחמרינן כולי האי לאסור הכלים שנתבשלה בהן (לפי) [למי] שאינו רגילות לאכלה ומנהג רווח בכל אשכנז שלא לאכלה לבר מעיירות העומדות על גבול צרפת עכ"ל. והרשב"א ז"ל אוסר. והחמאה שבשלוה גוים אסרוה משום גיעולי גוים.
